כתוב בתורה "והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום… וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" וגו'. בציווי זה נצטווינו לזכור את מצוותיו של הקב"ה, את גדולתו, גבורתו ואת הניסים המופלאים שעשה לנו בזמן יציאת מצרים. התפילין, אותם אנחנו מצווים להניח בכל יום מכילות את הפרשיות המזכירות עניינים אלו.
התפילין עצמן מורכבות משלושה חלקים: הבתים, הפרשיות והרצועות, כאשר הפרשיות מהוות למעשה את החלק העיקרי של התפילין. על שום קדושתן של פרשיות התפילין הן מוסתרות בתוך הבתים. הפרשיות הכתובות בתוך התפילין של ראש והתפילין של יד הן זהות כאשר ההבדל היחיד שביניהן הוא שבתפילין של יד הפרשיות כתובת על קלף אחד שהוא מעין מגילה אחת ארוכה לעומת התפילין של ראש שבהם הפרשיות כתובות על ארבע קלפים נפרדים.
מהו התוכן הכתוב בפרשיות תפילין?
בפרשיות תפילין כתובים ארבעה טקסטים מהתורה הקדושה שמוזכרים בהם עניינים מרכזיים ביהדות.
הראשון – "קדש לי כל בכור" (ספר שמות י"ג, א'-י') פרשיה המספרת את סיפורו של עם ישראל בעת יציאת מצרים ששמה דגש על החובה לספר את הסיפור לילדים ולהעבירו מדור לדור. הנוסח המלא של הפרשיה להלן:
"קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר … וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם זָכוֹר אֶת-הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים … שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַה' … וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה."
השני – "והיה כי יביאך" (שמות יג', י"א-ט"ז) פרשיה המדגישה את ייחודיותו של עם ישראל והיותו עם סגולה כפי שמשה רבינו אמר לפרעה "בני בכורי ישראל". הנוסח המלא של הפרשיה להלן:
וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה' אֶל-אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ. וְהַעֲבַרְתָּ כָל-פֶּטֶר רֶחֶם לַה' … וַיְהִי כִּי-הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה' כָּל-בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד-בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל-כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לַה' כָּל-פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה. וְהָיָה לְאוֹת עַל-יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם."
השלישי – "שמע ישראל" (דברים ו', ד'-ט') פרשיה המדגישה את הציווי לאהבת הבורא ומצוותיו. אין יהודי שלא מכיר את הטקסט הזה שנאמר על ידי יהודים פעמיים ביום בכל יום. הנוסח המלא של הפרשיה להלן:
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל-לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל-יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ."
"והיה אם שמוע" (דברים י"א, י"ג-כ"א) פרשיה המדגישה קבלת עול מלכות שמים. זוהי הפרשייה העוקבת של שמע ישראל, שתי הפרשיות הללו בדרך כלל מופעיות יחד כמשלימות האחת את השנייה.
"וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם … וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ … הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם … וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל-יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. …"
ארבע שיטות בסידור פרשיות תפילין
כפי שראינו התפילין מורכבות מארבעה פרשיות שונות: שמע ישראל, והיה אם שמוע, קדש לי כל בכור, והיה כי יביאך. על הפרשיות עצמן אין מחלוקת, אולם חכמינו חלקו על סדר הכנסתן. ישנן ארבע שיטות שונות לסדר הכנסת התפילין כדלקמן:
- שיטת רש"י. על פי שיטה זו הסדר של הפרשיות הוא: קדש לי, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע. הסדר הזה נקבע על פי הסדר שבו מופיעות הפרשיות עצמן בתורה. שיטה זו היא הרווחת בין קהילות ישראל.
- שיטת השימושא רבא. דומה לשיטת רש"י אלא שבשיטה זו מכניסים את הפרשיות לתפילין באופן שיהיו מימין למניח ובשיטת רש"י מכניסים את הפרשיות באופן שהם יהיו משמאל למניח.
- שיטת רבינו תם. בשיטה זו סדר הפרשיות הוא: קדש לי, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע. רבים הנוהגים להניח את התפילין של רבינו תם לאחר שהניחו תפילין של רשי.
- שיטת הראב"ד. שיטה זו זהה לשיטת רבינו תם וגם דומה לשיטת השימושא רבא. על פי שיטה זו יש להכניס את הפרשיות מימין למניח ולא משמאל והסדר הוא כשיטת רבינו תם.
סדר כתיבת פרשיות תפילין כסדרן – הלכה מפורשת
כפי שניתן לראות, לסדר כתיבת פרשיות תפילין יש משמעות רבה. מכאן מובנת החשיבות של אופן כתיבתן על ידי סופר סת"ם. למעשה, ישנה הלכה מפורשת שעל פיה יש לכתוב את פרשיות התפילין כפי שהן מופיעות כסדרן בתורה. משום שכך, למרות שקיימות שיטות שונות להכנסתן של הפרשיות אל תוך התפילין (כסדרן או שלא כסדרן) על סופר הסת"ם לכתוב אותן – תמיד, בכל מצב ועבור כל שיטה – כסדרן. כלומר במילים אחרות, גם אם סופר הסת"ם כותב תפילין על פי שיטה שבה הפרשיות מוכנסות שלא כסדרן, הוא מחויב לכתוב אותן כסדרן.
לצורך הדוגמה, אם סופר הסת"ם כותב פרשיות תפילין על פי שיטת רש"י (שבה הן נכתבות כסדרן ומוכנסות לתפילין כסדרן) אופן הכתיבה יהיה פשוט – מההתחלה אל הסוף. לעומת זאת, אם סופר הסת"ם כותב פרשיות תפילין לשיטת רבינו תם יהיה עליו לכתוב תחילה את שתי הפרשיות הראשונות (קדש לי, והיה כי יביאך), להשאיר חלל ריק בקלף בגודל הדרוש לכתיבת הפרשה הבאה (והיה אם שמוע), לעבור במקום זה לכתיבה בסוף היריעה של פרשת "שמע ישראל" ורק לאחר מכן לחזור לחלל הריק שהשאיר ולכתוב בו את פרשת "והיה אם שמוע".
הנחת התפילין למעשה מכוונות את ליבנו ואת מוחנו לעבודת הבורא יום יום. כשאנחנו מניחים תפילין (של יד כנגד הלב ושל ראש כנגד המחשבה) עם הזכרת הכוונות הדרושות, אנחנו משעבדים את רצוננו ותאוותינו לעבודתו של הבורא יתברך וזוכרים את גדולתו וגבורתו. פרשיות התפילין עצמן הן החלק החשוב ביותר שצריך להקפיד עליו במצוות הנחת התפילין ולכן במידה ואין לכם אפשרות לרכוש סט תפילין מהודר ויקר, עדיף שתהדרו באיכות כתיבת הפרשיות יותר מאשר בבתי התפילין.
