ההבדלים הקיימים הללו נובעים כנראה מגרסאות שונות של טקסט המקור שנכתב במה שההיסטוריונים מכנים כתב אשורי. הכתב האשורי הוא הגופן שהיה מקובל לכתיבת טקסטים עברייים קדומים הנמצא גם על כתובות קברים ומטבעות עבריים עתיקים. התלמוד והמפרשים פותחים אמנם את הנושא הזה לדיון אבל החשיבה המקובלת כיום על חוקרים והיסטוריונים כאחד היא שהבסיס לטקסטים היהודיים כולם – על כל הנוסחים השונים שביניהם הוא הגופן העברי הקדום – הכתב האשורי.
החשיבות שבשמירת הכללים בכתיבת מזוזה ותפילין
מובן אם כן מדוע התלמוד התעקש לקבוע מספר קריטריונים הלכתיים נוקשים בנוגע לכתיבת טקסטים יהודיים ובעיקר כשמדובר בכתיבת מזוזות, תפילין, ספרי תורה ומגילות. על מנת שנוסח המקור יישמר חובה היה להציב תנאים נוקשים וכללים ולא לסטות מהם. דוגמאות מצוינות לכך ניתן למצוא בהלכות הקשורות בעבודתו של סופר הסת"ם. למשל, בכתיבה של ספרי תורה, מזוזות ותפילין, אם אות מעוצבת בצורה לא טובה או אם היא דומה מידי לאות אחרת היא פסולה. אם הדיו שבו נכתבה אות אחת מתמזג ואפילו במקצת עם אות אחרת, האות שנוצרה אינו מקובל והטקסט כולו פסול לחלוטין. בחלק מהמקרים אפשר לתקן טעויות שנפלו בכתיבת הטקסט אבל הרבה מהטעויות עלולות לגרום לכך שהמזוזה או התפילין שנכתבו יפסלו לצמיתות וללא יכולת תקנה.
למרבה המזל, מכיוון שההבדלים שאכן מצויים בטקסטים של המסורות השונות אינם מתנגשים עם הקריטריונים הללו, רוב ההלכות פוסקות שיהודי ממסורת אחת רשאי לקיים את המצווה עם כל טקסט, אפילו עם טקסט שלאו דווקא תואם את המסורת שקיבל מבית אבא. קבלה הדדית זו של הטקסטים הייתה מקובלת במשך הרבה שנים רבות אבל אושרה סופית בין היתר על ידי הפוסק הספרדי בן זמננו הרב עובדיה יוסף והרב האשכנזי שלמה זלמן אוירבך.
יחד עם זאת, כמו בכל עניין הלכתי גם כאן מקובל שעל אדם לשאוף לקיים מצווה באופן אידיאלי. הווה אומר, לנהוג כמנהג אבותיו וקהילתו. לכן, סופר הסת"ם ישאל את הרוכש למסורת אבותיו וימליץ לו על מזוזה מתאימה.
למרבה האירוניה, מנהג האשכנזים ברובו הוא דווקא כתב הב"י (בית יוסף) המבוסס על דעתו של החכם המלומד הספרדי רבי יוסף קארו, בעוד שמנהג עדות המזרח והתימנים הוא דווקא כתב אחר (הנקרא וועליש). עוד על כך מיד בחלק על סגנונות הכתב.
למאמר נפלא בנושא מזוזה נוסח אשכנז או מזוזה נוסח ספרד – מה ההבדל?
סגנונות הכתב באותיות סת"ם
אז מהו למעשה ההבדל בין סוגי המזוזות השונים ומדוע עלינו לרכוש דווקא נוסח מסוים ולא נוסח אחר? התשובה לכך היא הקליגרפיה (סגנון הכתב עצמו) – עם השנים כל מסורת סיגלה או אימצה לעצמה קליגרפיה מסגנון מעט שונה. להבנה טובה יותר של הכתב ובעיקר זה של כתבי הקודש עלינו לבחור את סגנון הכתב המוכר לנו ביותר כך שנוכל הלכה למעשה לקרוא אותו. להלן סוגי הכתב השונים שבין המסורות.
הכתבים השונים:
כתב ב"י (בית יוסף) – מנהג כלל האשכנזים. פרטי הכתב והדינים הקושרים בו מבוארים ב'בית יוסף'.
כתב האר"י – מנהג החסידים. מבוסס ע"פ חכמת הקבלה ופרשנותו של האר"י את ספר הזוהר.
כתב אדמו"ר הזקן (בעל התניא) – מנהג חסידי חב"ד.
כתב משמ"ח (מצת שמורים ומשנת חסידים) – כמעט ולא נעשה בו שימוש. מבוסס על פרשנותו של רבי נתן שפירא הירושלמי לקבלת האר"י. דומה לכתב האר"י הסטנדרטי עם מספר שינויים מועטים.
הכתב הספרדי – מנהג עדות המזרח.
כתב "וועליש" שנקרא כך כנראה על שם העיר או האזור הגאוגרפי ממנו הגיע, או כתב "מור קציעא" המכונה כך על שום ספרו של הגריעב"ץ שבו מתוארים דיניו ופרטיו.
הכתב תימני – מנהג עדת תימן. כתב זה כולל אותיות משונות ולפופות ותגים יוצאי דופן שסגנונם נשמר בעיקר בקרב יהודי תימן. האותיות בכתב זה מתחלקות לאותיות רבתיות, אותיות זעירות, נקוד על אותיות, קטיעא, אותיות תלויות, אותיות מרובות תגין (יכול להגיע עד 7 תגין לאות) ואותיות משונות (לפופות, עקומות או הפוכות).
מזוזה נוסח אשכנז או מזוזה נוסח ספרד – היכן לרכוש
כפי שניתן לראות אחד מהדברים המורכבים ביותר שנדרש מסופר הסת"ם לדייק בהם היא אופן הכתיבה עצמו על סגנונותיו השונים כולל כמובן כתיבת התגים. על האותיות עצמן להיות קריאות, ברורות ושוות בגודלן, עליהן לא לדעת האחת בשנייה בשום אופן, על התגים להיות מדויקים (מכאן אגב הביטוי "קוצו של יוד" שפירושו הוא שעל סופר הסת"ם לדקדק בכתיבתו עד לפרט הקטן ביותר – הקוץ התחתון של האות יו"ד שאם הוא בטעות שוכח אותו המזוזה לא תהיה כשרה אלא תפסל לחלוטין).
אותו כנ"ל גם לגבי כתיבת ספרי-תורה, תפילין ותשמישי קדושה נוספים כמו ספרי הנביאים ומגילות. לכן חשוב לרכוש מזוזה שנכתבה על ידי סופר סת"ם בעל מקצוע שעבר התמחות והכשרה מיוחדת לכך.
לרכישת מזוזה ישירות מסופר סת"ם התקשרו 053-8261622 או השאירו פרטים באתר ואחזור אליכם בהקדם.
רוצים לדעת יותר על מזוזה מהודרת או על מה היתרונות בלרכוש מזוזה ישירות מסופר סת"ם? אתם מוזמנים להכנס לקישורים ישירים למאמרים הנוספים שבאתר.
